Bava Batra 347

Kapitel 347

א רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש נכסים ללוה אחד זה ואחד זה לא יפרע מהן
1 R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, hat der Schuldner Vermögen, so kann er ob so oder so keine Zahlung von jenem verlangen.
ב אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה
2 Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Überall, wo R. Šimo͑n b. Gamliél etwas in unserer Mišna lehrt, ist die Halakha wie er, ausgenommen [die Lehren] vom Bürgen, vom Ereignisse in Çajdan und vom nachträglichen Beweise.
ג אמר רב הונא הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני (נותן) כולן לשון ערבות הן
3 R. Hona sagte: ‘Borge ihm und ich bürge dafür’, ‘borge ihm und ich bezahle es’, ‘borge ihm und ich schulde es’, ‘borge ihm und ich gebe es zurück’, sind sämtlich Ausdrücke der Bürgschaft;
ד תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני (נותן) כולן לשון קבלנות הן
4 ‘gib ihm und ich übernehme es’, ‘gib ihm und ich bezahle es’, ‘gib ihm und ich schulde es’, ‘gib ihm und ich gebe es zurück’, sind sämtlich Ausdrücke der Schuldübernahme.
ה איבעיא להו הלוהו ואני קבלן תן לו ואני ערב מאי
5 Sie fragten: Wie ist es, wenn er sagte: ‘borge ihm und ich übernehme es’, ‘gib ihm und ich bürge dafür’?
ו אמר ר' יצחק לשון ערבות ערבות לשון קבלנות קבלנות
6 R. Jiçḥaq erwiderte: Ausdrücke der Bürgschaft gelten als Bürgschaft, und Ausdrücke der Schuldübernahme gelten als Schuldübernahme.
ז רב חסדא אמר כולן לשון קבלנות הן בר מהלוהו ואני ערב
7 R. Ḥisda aber sagte: Sie sind sämtlich Ausdrücke der Schuldübernahme, mit Ausnahme von: ‘borge ihm und ich bürge dafür’.
ח רבא אמר כולן לשון ערבות הן בר מתן לו ואני נותן
8 Raba aber sagte: Sie sind sämtlich Ausdrücke der Bürgschaft, mit Ausnahme von: ‘gib ihm und ich gebe es zurück’.
ט א"ל מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא תן לו ואני נותן אין למלוה על הלוה כלום
9 Mar b. Amemar sprach zu R. Aši: Mein Vater sagte wie folgt: [sagte er:] ‘gib ihm und ich gebe es zurück’, so hat der Gläubiger keinen Anspruch an den Schuldner.
י ולא היא לא מיפטר לוה מיניה דמלוה עד שישא ויתן ביד
10 Dem ist aber nicht so, der Schuldner ist vom Gläubiger nicht eher befreit, als bis jener es mit der Hand genommen und ihm gegeben hat.
יא ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי [דלוה] מקמי דלתבעיה ללוה סלקיה רב חנין בריה דרב ייבא
11 Einst setzte ein Richter den Gläubiger in die Güter des Schuldners ein, bevor er den Schuldner gemahnt hatte. Da entfernte ihn R. Ḥanin, Sohn des R. Jeba.
יב אמר רבא מאן חכים למעבד כי הא מילתא אי לאו רב חנין בריה דרב ייבא קסבר נכסיה דבר איניש אינון מערבין יתיה ותנן המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע מן הערב וקי"ל לא יתבע ערב תחלה
12 Hierauf sprach Raba: Wer ist außer R. Ḥanin, dem Sohne des R. Jeba, so weise, so etwas zu tun! Er ist der Ansicht, die Güter eines Menschen bürgen für ihn, und wir haben gelernt, wer seinem Nächsten auf Veranlassung eines Bürgen [Geld] geborgt hat, könne keine Zahlung vom Bürgen verlangen, und es ist uns bekannt, [dies heiße,] er mahne den Bürgen nicht zuerst.
יג ההוא ערבא דיתמי דפרעיה למלוה מקמי דלודעינהו ליתמי
13 Einst zahlte ein Bürge der Waisen an den Gläubiger, bevor dieser die Waisen gemahnt hatte.
יד א"ר פפא פריעת בע"ח מצוה ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו
14 Da sprach R. Papa: Das Bezahlen einer Schuld ist ein Gebot, und Waisen sind zur Ausübung von Geboten nicht verpflichtet.
טו ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אימר צררי אתפסיה
15 R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, erklärte: Er kann ihm etwas eingehändigt haben. —
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel